רוני אליאספור נ' אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ" ואח'

פסק דין

עיקרי העובדות וגדר המחלוקת

1.הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת) היא חברה קבלנית שבנתה בין היתר פרוייקט בעיר בית"ר. לצורך בניית הדירות בפרוייקט זה התקשרה הנתבעת עם התובע בהסכם מיום 18.5.05 לביצוע כל עבודות הבניה בפרוייקט כשהתובע משמש כקבלן משנה של הנתבעת. הנתבעים 2, 3 הם אב ובנו, בעלי מניות ומנהלים של הנתבעת.

2.בפני תביעה ותביעה שכנגד. התביעה הראשונה שהוגשה על ידי התובע מתייחסת להסכם שנחתם בין הצדדים ולפיו התחייבה הנתבעת לשלם לתובע תשלומים שונים ואף מסרה לידיו ארבעה שיקים. שיק בסך 116,500 ₪ שתאריך פרעונו 12.6.06, אשר נמסר מהתובעת לנתבע, בוטל על ידי הנתבעת. התובע טוען כי הוא זכאי לקבל מהנתבעת את שווי השיק שבוטל וכן תשלומים נוספים בהתאם לחוזה. סכום התביעה הועמד על 1,050,000 ₪.

התביעה שכנגד הוגשה על ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת יש לדחות את תביעת התובע לתשלום שכן הוא לא עמד בתנאים המזכים אותו בתשלום. התובעת שכנדג טוענת כי התובע לא עמד בהתחייבויותיו כלפיה וגרם לה נזקים רבים. בשל כך היא תובעת ממנו סכום של 2,1000,000 ₪.

3.התובע ביצע את העבודה בפרוייקט באמצעות חברה בשם אלטרנטיבה (להלן: אלטרנטיבה). אין מחלוקת על כך שבמהלך העבודה בפרוייקט חלו עיכובים בבניה והנתבעת באמצעות אנשיה התריעה בתובע לעיתים קרובות על כך שהעבודה אינה מתקדמת כסדרה. ביום 9.5.06 התקשרו התובעת והנתבע בהסכם חדש, הסכם שכונה על ידי הצדדים ויכונה גם עתה בשם "הסכם ההיפרדות". בהסכם זה מחלו הצדדים על חובות וטענות העבר וקבעו מפתח חדש לתשלומים. כן נקבע כי הנתבעת תתקשר ישירות עם חברת אלטרנטיבה, והתובע יהיה זכאי לתשלומים שונים בגין במשך מעורבותו בפרוייקט. באותו יום נחתם גם חוזה בין הנתבעת לבין אלטרנטיבה.

4.השאלה העיקרית העומדת להכרעה בנוגע לתביעה עיקרית היא האם ביצוע העבודות לאחר חתימת הסכם ההפרדה היה אף הוא כושל באופן משמעותי, באופן שהצדיק הפסקת ההתקשרות והימנעות מהעברת התשלומים לתובע על פי הסכם ההיפרדות.

באשר לתביעה שכנגד, אבחן בהמשך אם הוכחו הנזקים הכספיים להם טוענת הנתבעת.

"הסכם ההיפרדות"

5.הסכם ההיפרדות נחתם ביום 9.5.06 והוגש בין היתר כנספח כ"ד לתצהירו של שי חסיד. עיקרי ההסכם הם כדלקמן:

במבוא להסכם נאמר כי ברצון הצדדים לבטל בהסכמה את ההסכם העיקרי שנחתם ביניהם ביום 18.5.05. בגוף ההסכם הסכימו שני הצדדים לבטלו, מבלי שיהיו להם טענות או דרישות. עוד נקבע כי התובע ידאג לחתימת הסכם קבלנות בין הנתבעת לבין קבלן המשנה, שלו, אלטרנטיבה חברה לבניין בע"מ (להלן: אלטרנטיבה), על פי נוסח שתכין הנתבעת. נקבע כי התובע "יעשה כל מאמץ" שאלטרנטיבה תעמוד בלוח הזמנים שיוסכם בינה לבין הנתבעת, וכי הוא "יתן הוראה מוחלטת לאלטרנטיבה ובעלי המקצוע מטעמה להתחיל לעבוד ברצף וללא הפסקות עם צוות מלא".

בסעיף 5 להסכם נקבע לוח התשלומים ונאמר בו כי "בכפוף לעמידתם של הקבלן (דהיינו התובע – ח.מ.ק) ואלטרנטיבה בהתחייבויותיהם כלפי המזמין" ישולמו לתובע הסכומים המפורטים שם, הכוללים 5% מכל חשבון שיאושר וכן שני תשלומים בסך 100,000 ₪ כל אחד בתאריכים 10.5.06, 12.6.06, ושני תשלומים של 50,000 ₪ בתאריכים 12.7.06, 12.8.06. בסעיף 5.ג הודגש פעם וספת כי האמור לעיל, דהיינו התשלומים, "מותנה בעמידתם של הקבלן ואלטרנטיבה בהתחייבויותיהם כלפי המזמין, ובביצוע רצוף של העבודה במלוא הקצב, שאם לא כן יבוטלו השיקים מבלי שתהיה לקבלן טענה בגין כך".

סעיף זה הוא למעשה לב ליבה של המחלוקת בין הצדדים בנוגע לתביעת התובע נגד הנתבעת. השאלה העומדת להכרעה היא האם עמד התובע בהתחייבותו זו. אם לא עמד בה, הרי שבהתאם לחוזה ההיפרדות היתה הנתבעת רשאית לבטל את השיקים שנמסרו לו.

6.עוד בטרם אדרש לשאלה כיצד התנהלה העבודה, ניתן כבר עתה להתייחס לאחת הטענות שהעלה התובע: לטענת התובע החוזה הטיל עליו חובה "להשתדל", לעשות מאמץ להביא לכך שאלטרנטיבה תעמוד בלוח הזמנים, אולם הוא לא הטיל עליו חובה להשיג תוצאה מסויימת. כך שלטענת התובע די בכך שעשה מאמץ כדי לזכות אותו בתשלומים, גם אם לא עלה בידו להשיג את התוצאה הנדרשת.

אני דוחה את הטענה: אכן, סעיפים 3 ו-4 מנוסחים באופן המטיל על התובע חובה לעשות מאמץ ולהורות לאלטרנטיבה. אולם סעיף 5.ג לחוזה, שנוסחו הובא לעיל, קובע תנאי נוסף לזכאות התובע לתשלום: דרישה ל"ביצוע רצוף של העבודה במלוא הקצב". כאן אין מדובר בכוונה ובניסיון אלא בדרישה להשגת תוצאה. אמנם התוצאה אינה מנוסחת במונחים של תוצאות ושל השלמת הבניה, אלא של התקדמות הבניה. אולם נדרש ביצוע רצוף במלוא הקצב. לצורך מילוי דרישה זו אין די בכוונותיו הטובות של התובע, ואם לא השיג יעד של ביצוע רצוף של העבודות אין הוא זכאי לתשלום.

7.התובע בחר שלא להתייחס בתצהירו לשאלה שהיא עיקר המחלוקת בתיק: בתצהיר מפורטת השתלשלות העניינים, כולל החתימה על הסכם ההיפרדות, קבלת השיקים בהתאם להסכם, גלגולו של השיק שלא כובד לחברת ש. דגן, הטענה בדבר העדר מכתבי התראה ועוד (ראו סעיף 5 ואילך לתצהיר). אולם אין בתצהיר כל התייחסות של ממש לשאלה אם עמד התובע בהתחייבויותיו כלפי הנתבעת, וכיצד התקדמה הבניה לאחר ההתקשרות בהסכם ההיפרדות.

8.התובע מתייחס לשאלה אם מילא את חובותיו בהתאם להסכם ההיפרדות כנושא שולי במספר מקומות בתצהיר:

בסעיף 12 הוא טוען כי לאחר שחתם על הסכם ההיפרדות לא היתה לו עוד כל מחוייבות כלפי הנתבעת, ואף על פי כן הוא עזר ככל שיכול היה לביצוע העבודות בפרוייקט על ידי אלטרנטיבה, בין היר בהבאת חומרים, סולר ועזרה מקצועית. התובע אף מצרף קבלות על רכישת חומרים וסולר: נספח ד' הוא אישור בכתב יד על קבלת טיח בכמות שאינה ברורה וטון אחד של מלט מהתובע. נספח ה' הוא חשבונית על רכישת סולר בסכום של 1,498 ₪.

עמדה זו של התובע לפיה אין הוא חייב דבר לנתבעת לאחר חתימת הסכם ההיפרדות אינה יכולה להתקבל: כאמור, בהסכם חוייב התובע לעשות מאמץ ולדאוג לכך שאלטרנטיבה תעבוד באינטנסיביות, וכן נדרש ביצוע רצוף במלוא הקצב של העבודות באתר כתנאי לקבלת התשלומים על פי החוזה. על כן, הצגת הדברים על ידי התובע, כאילו הסכם ההיפרדות פטר אותו ממחוייבות כלשהי כלפי הנתבעת, והעבודות המעטות, הסמליות, שנעשו על ידו נעשו לפנים משורת הדין, אינה עולה בקנה אחד עם תוכן חוזה ההיפרדות.

9.התייחסות נוספת לשאלת חלקו של התובע בביצוע העבודות לאחר חוזה ההיפרדות ניתן למצוא בסעיפים 23, 35, 40 לתצהיר, בכל המקרים מדובר בהתייחסויות כלליות שאין בהן כדי להצביע על עבודה של ממש שנעשתה על ידי התובע כדי להצדיק את זכאותו לתשלום בהתאם להסכם ההיפרדות.